הצורך בפיקוח ובדיקת הנתונים הכלכליים של מיוצגי הסניגוריה הציבורית

על פי פרסומים עדכניים תקציב הסניגוריה הציבורית נסק ועומד כיום על כרבע מיליארד שקלים בשנה אשר משולמים מכספי משלם המיסים.

מנגד, טוענת הסניגוריה הציבורית כי 95% מהנאשמים והחשודים המיוצגים על ידה הם “מחוסרי אמצעים” על פי הקבוע בחוק הסניגוריה הציבורית. עמדה זו מנותקת מן המציאות וכל סנגור פלילי אשר מבלה את מרבית זמנו בבתי המשפט יודע כי אלפי חשודים ונאשמים בעלי אמצעים זוכים לקבלת ייצוג בחינם כאשר כל שעומד בינו ובין ייצוג בחינם הוא “שאלון זכאות” קצר, על בסיס אמון, בו הוא נדרש הצהיר כי הוא “מחוסר אמצעים”.

השאלה הנשאלת היא כפולה – ראשית, אם נניח ש-95% מהנאשמים המיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית הם מחוסרי אמצעים, מה דינם של 5% הנותרים? האם הוגש אי פעם כתב אישום כנגד נאשם שקיבל ייצוג על חשבון משלם המסים תוך הצגת מצג שווא או הצהרה כוזבת? מדוע קבלת קצבה מהביטוח הלאומי תוך הצהרה כוזבת תוביל להגשת כתב אישום בגין קבלת דבר במרמה בעוד שקבלת ייצוג משפטי בחינם (שעולה למשלם המסים אלפי שקלים) לא נאכף ואין בצידו סנקציה? היתכן שדמויות כמו שולה זקן ויצחק אברג’ל יזכו לייצוג מטעם משלם המיסים?

שנית, האם אותם טפסי זכאות נבדקים על ידי הסניגוריה הציבורית או שמדובר בהליך פרוצדורלי שנעשה למראית עין בלבד? אם טפסי הזכאות נבדקים, כיצד הם נבדקים? מי מפקח על אותה בדיקה ומה קורה כאשר בדיקה מעלה שנאשם זכה לייצוג למרות שהוא בעל אמצעים?

אין עוררין כי קיומה של הסניגוריה הציבורית הוא נחוץ והכרחי לקיום הליך משפטי תקין, ואולם לא יתכן כי רוב רובם המכריע של דיוני המעצר מתנהל על ידי הסניגוריה הציבורית ועל ידה בלבד, רוב רובם של ההליכים נגד קטינים מתנהל על ידי הסניגוריה הציבורית ועל ידה בלבד, רוב רובם המכריע של התיקים הפליליים המתנהלים במסגרת “מוקד” יתנהלו על ידי הסניגוריה הציבורית ועל ידה בלבד, ולא יתכן כי נשפכים מליוני שקלים מהקופה הציבורית על סמך הצהרה של נאשם, חשוד או עצור, בעל אינטרס לקבלת ייצוג בחינם, הצהרה שלא נבדקת, לא מאומתת, ואין בצידה כל סנקציה במקרה של מרמה וקבלת ייצוג בחינם.

כחלק מפיקוח על פעולת הסניגוריה הציבורית מוצע כי טפסי הזכאות יכללו גם ויתור סודיות מצד החשוד / עצור / נאשם כאשר יובהר לו במעמד החתימה כי הצהרתו עתידה להיבדק לעומק וכי הצהרה כוזבת וקבלת ייצוג משפטי במרמה היא עבירה פלילית שעשויה להוביל להגשת כתב אישום.

כמו כן, מוצע כי יוקם גוף “חקירה” המקביל ליחידת החקירה במוסד לביטוח לאומי, גוף אשר יבדוק לעומק את הנתונים הכלכליים של כל המיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית, על בסיס טפסי הזכאות, ותוך שימוש בוויתור הסודיות – וכאשר יתגלו הצהרות כוזבות העבריינים יחקרו, יועמדו לדין ויידרשו להשיב למדינת ישראל את הכספים שקיבלו במרמה בדמות ייצוג משפטי בחינם.

אין לנו ספק כי אם הסניגוריה הציבורית ומשרד המשפטים סמוכים ובטוחים, כפי שהצהירו, כי 95% מכל המיוצגים הם “מחוסרי אמצעים” – הלה לא יערימו קשיים ואף יתמכו במהלך המוצע לעיל אשר עשוי לחסוף מליוני שקלים לקופה הציבורית ולהבטיח שקיפות בנוגע למאות מליוני השקלים המונחים בקופת הסניגוריה הציבורית.

בעוד שבעבר ברירת המחדל הייתה ייצוג פרטי על ידי חשודים, עצורים ונאשמים – כיום ברירת המחדל היא ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית, ורק כאשר אדם חפץ בכך הוא שוכר את שירותיו של עו”ד פלילי פרטי. לא זו מטרת חוק הסניגוריה הציבורית – כך לא מתנהלת גוף שהוקם על מנת לייצג מחוסרי אמצעים, וכך יוצרים תרבות פרזיטית של חשודים, עצורים ונאשמים אשר יודעים כי יהיה מה שיהיה הם זכאים לעורך דין פלילי בחינם מטעם המדינה.

לפיכך, יש לתקן את חוק הסניגוריה הציבורית ולהוסיף בו נוסח מעודכן לבחינת הזכאות, הקמת גוף בודק וחוקר מטעם הסניגוריה הציבורית לבדיקת הזכאות, הענקת סמכויות לגוף החוקר לקבל מידע מגופים כלכליים כגון בנקים, רשם המקרקעין וכיוצ”ב, והעמדה לדין של חשודים, עצורים ונאשמים אשר קיבלו ייצוג משפטי בחינם על סמך הצהרה כוזבת.

חייבים לעצור את ההפקרות! לא יתכן שהסניגוריה הציבורית תמשיך לייצג כל דחפין, גם אם הוא בעל אמצעים, על חשבון הכיס של כולנו.

חקיקה ונהלים

? חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ”ו-1995 – סעיף 18
? חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ”ב-1982 – סעיף 15
? תקנות הסניגוריה הציבורית, תשנ”ו-1996
? תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (הוראת שעה), התשע”ב-2011

לקט פרסומים